כיצד מונעים ומטפלים במחלת גבהים במהלך טרקים בגובה רב?

מחלת גבהים, הידועה גם כמחלת הרים חריפה (AMS), היא דאגה נפוצה למטיילים בהימלאיה. הנה כיצד אנו מתייחסים למניעה וטיפול:

אסטרטגיות מניעה

1. עלייה הדרגתית: המסלולים שלנו מתוכננים בקפידה לכלול ימי התאקלמות מתאימים. אנו פועלים לפי העיקרון של “טפס גבוה, ישן נמוך” ומגבילים את העלייה היומית בגובה ל-300-500 מטרים מעל 3,000 מ’.

2. שתייה: אנו מדגישים שתיית 3-4 ליטרים של מים מדי יום בגובה כדי להילחם באובדן המים המוגבר מאוויר הרים יבש ונשימה כבדה יותר.

3. תזונה נכונה: דיאטות עשירות בפחמימות (60-70% מצריכת הקלוריות) עוזרות להתמודד עם הדרישות המטבוליות המוגברות בגובה.

4. תרופות מונעות: למרות שאינן חובה, חלק מהמטיילים בוחרים בדיאמוקס (Acetazolamide) תחת הדרכת רופא כדי לעזור בהתאקלמות.

5. ימי מנוחה: הטרקים שלנו כוללים ימי מנוחה אסטרטגיים בספי גובה קריטיים כדי לאפשר לגוף שלך להסתגל.

זיהוי תסמינים

אנו מדריכים את כל המדריכים שלנו לזהות תסמינים של מחלת גבהים:

• AMS קלה: כאב ראש, בחילה, סחרחורת, עייפות, אובדן תיאבון, שינה מופרעת
• AMS בינונית: כאב ראש חמור, בחילה/הקאות מוגברות, עייפות ניכרת, קוצר נשימה
• AMS חמורה/HACE/HAPE: בלבול, אטקסיה (אובדן קואורדינציה), קוצר נשימה חמור, שיעול פרודוקטיבי, עייפות קיצונית, שפתיים כחולות

פרוטוקול טיפול

התגובה שלנו תלויה בחומרה:

1. תסמינים קלים: הפסקת העלייה, מנוחה, שתייה, ומעקב. משככי כאבים פשוטים לכאבי ראש.

2. תסמינים מתמשכים או מחמירים: התחלת ירידה מיידית של לפחות 500-1000 מ’. מתן חמצן אם זמין. כל הטרקים בגובה רב שלנו נושאים אספקת חמצן לחירום.

3. תסמינים חמורים: פינוי מיידי לגובה נמוך יותר. אנו שומרים על פרוטוקולים לפינוי חירום לכל המסלולים בגובה רב.

אמצעי הזהירות שלנו

כל מדריכי OFFMAP נושאים:

• מדי סטורציה (אוקסימטרים) למעקב אחר רוויון החמצן
• בלוני חמצן לחירום
• תיקי לחץ ניידים (תיקי Gamow) למקרים חמורים
• ערכות עזרה ראשונה מקיפות כולל תרופות לגובה
• מכשירי תקשורת לווינית לאזורים מרוחקים

זכור שהרגישות האישית לגובה משתנה מאוד ואינה קשורה לרמת הכושר. גם מטפסי הרים מנוסים יכולים לפתח מחלת גבהים, ולכן אנו נוקטים בגישה שמרנית לכל מסלולי הגובה הרב שלנו.